​

כבר קרה לכם ששלחתם את הילד לטיפול ושום דבר לא השתנה או שהוא לא הסכים ללכת?

יכול להיות שזה קרה כי לא הייתם שותפים לתהליך השינוי?

כשלילד יש קושי גם הילד וגם ההורים זקוקים לעזרה ופעמים רבות השינוי מתחיל דווקא מההורים ולא מהילד עצמו.

בעבר נהוג היה לחשוב שאם לילד יש קושי הוא זקוק לטיפול. אבל זוהי ראיה צרה המתעלמת מכך שילד תלוי לחלוטין בהורים שלו לצורך צמיחה, התפתחות רגשית, התמודדות עם משברים וקשיים, וקבלת בטחון ותחושת ערך עצמי להם הוא זקוק כדי להתגבר על קשייו ולגדול.

מה זה אומר?

​זה אומר שאם הילד שלי לא מקשיב לי ולא מפסיק להתווכח, התפקיד שלי כהורה הוא להבין למה, מה באמת קורה לו, ולמה הוא זקוק ממני כדי להוביל שינוי. אולי אני נוקשה מידי ולא מקשיב, אולי להיפך, אני גמיש מידי ולא מספיק בהיר ברור ויציב.

אם הילדה המתבגרת שלי מפסיקה לאכול או מפתחת קשיים סביב אכילה, תפקידי כהורה להבין על מה זה יושב, מה הסיבה ואיך אני יכול לעזור לה,

לדוגמא, איך דימוי הגוף שלי? מה היחס שלי לאוכל? מה היא משיגה דרך הקושי? מה כל המשפחה תפסיד כשהקושי יעלם?

אותו דבר נכון לגבי, חרדות, קשיים חברתיים, קשיים בתפקוד בבית הספר ועוד.

לא תמיד אפשר לעשות את התהליך הזה לבד. הוא דורש הסכמה אמיצה להתבונן עמוק ורחוק, בדפוסים מהעבר שלי, במה שלמדתי אצלי בבית, באמונות ותפיסות לגבי חינוך וילדים שאימצתי מזמן ואולי כבר לא משרתות אותי. הרבה פעמים הקשיים פוגשים את הנקודות העיוורות שלנו ואנחנו פשוט לא מצליחים לראות ולהבין למה?

מזמינה אתכם למפגשי הדרכה וליווי להורים בגישת הורות כמעשם ניסים, על מנת ליזום, להנהיג ולהוביל תהליכי שינוי בבית שיהדהדו וישפיעו על הילדים וכל בני המשפחה

ליצירת אווירה של קרבה, תקשורת פתוחה, שותפות והתמוססות של קשיים בבית